דילוג לתוכן הראשי

שושי דונט וחנה ואזנה- הנושא: מנורה בבית המקדש

בס"ד                                                
                                                                המנורה בבית המקדשהמנורה היא אחד מכלי המקדש, הכהן הגדול מיטיב את הנרות פעמיים ביום. מיקום המנורה הוא בדרום ההיכל (או הקודש בזמן המשכן). במקדש שלמה היו עשר מנורות כאלו בתוך ההיכל.המנורה כולה היתה עשויה מקשה אחת זהב טהור. גובהה - 18 טפחים. רוחבה - מהנר הקיצוני שבימין עד לנר הקיצוני שבשמאל - 12 טפחים.גובהו של הקנה האמצעי - 15 טפחים. קנה זה עמד על בסיס רחב. בסיס זה נקרא "ירך המנורה". לבסיס היו שלוש רגלים בתחתיתו. במקום החיבור של הירך עם הקנה האמצעי היה פרח זהב. גובהה של ירך המנורה עם הפרח שעליה - שלושה טפחים.בגובה שני טפחים של הקנה האמצעי מן הירך היה גביע כפתור ופרח, שהחזיקו טפח אחד.במרחק שני טפחים מהגביע כפתור ופרח, היה בקנה האמצעי כפתור אחד, שגובהו טפח, ממנו התפצלו שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של טפח מהכפתור היה בקנה האמצעי עוד כפתור שגובהו טפח, ממנו התפצלו עוד שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של טפח נוסף מהכפתור היה בקנה האמצעי עוד כפתור ממנו התפצלו עוד שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של שני טפחים נוספים מהכפתור, היה בקנה האמצעי שלושה גביעים כפתור ופרח שגובהם ביחד - שלושה טפחים. על כל אחד מששת הקנים המתפצלים היה גם כן שלושה גביעים כפתור ופרח.לסיכום, למנורה היו עשרים ושניים גביעים - שמונה עשר גביעים בששת הקנים המתפצלים וארבעה גביעים בקנה האמצעי - אחד עשר כפתורים - ששה כפתורים בששת הקנים המתפצלים וחמשה כפתורים בקנה האמצעי - תשעה פרחים - ששה בששת הקנים ושלושה בקנה האמצעי.ירך המנורה היתה חלולה מבפנים. יש אומרים כי ירך המנורה היתה עגולה, יש אומרים כי היתה מרובעת ויש אומרים כי הירך היתה כמו תיבה בת שמונה זויות.




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הכיור

הכיור  הוא אחד מכלי  המשכן  ו בית המקדש , ששימש את ה כהנים לרחוץ במימיו את כפות ידיהם ורגליהם לפני הכניסה למקדש ותחילת העבודה. רחיצה זו נקראת בלשון  חז"ל  גם  קידוש ידיים ורגלים . קישור: אתר לכיור וידאו: כיור תמונה:

מזבח הקטורת

מגישות: נוי הודיה מימון, אילה זכאי ומוריה ג'רבי. מזבח הקטורת:  מזבח הזהב העומד בהיכל, ומקטירים עליו את קטורת הסמים. לקיום מצות הקטרת קטורת הסמים, המתקיימת כחלק מקרבן התמיד פעמיים בכל יום, בתמיד של שחר ובין הערביים, נצטוו ישראל להעמיד מזבח מיוחד בהיכל, ככתוב: "ועשית מזבח מקטר קטורת"[1]. מזבח הקטורת נקרא גם 'מזבח הזהב', שכן הוא עץ מצופה זהב. מזבח זה שימש גם למתן דם חטאות פנימיות* על קרנותיו, כגון ביום הכיפורים[2]. מאידך, הקטרת קטורת זרה או הקרבת קרבנות מהחי – נאסרה על מזבח זה[3]. צורתו ומידותיו:  מידותיו של מזבח הקטורת נאמרו בתורה: אמה אורך, אמה רוחב ושתי אמות גובה. בעניין מידת האמה המדויקת במזבח הזהב מצינו שיטות אחדות: האחת: כל מידותיו נמדדות באמה בת חמישה טפחים[4]. השניה: מידת אורכו ורוחבו נמדדים באמה בת שישה טפחים, ואילו גובהו נמדד באמה בת חמישה טפחים[5]. השלישית: מידת אורכו ורוחבו נמדדים באמה בת חמישה טפחים, ואילו גובהו נמדד באמה בת שישה טפחים[6]. בספר מלכים מתואר, ששלמה המלך הגדיל את מידות המזבח, ככתוב: "ויצף מזבח ארז"[7]. יש מן הפרשנים שכ...