בית המקדש

בהגשת:יעל שיינדי ושלומית המנורה במקדש בציוויי התורה על הדלקת המנורה טמונות גם הנחיות בעניין הגישה הכללית ליהודי שני, שהוא בבחינת נר ב'מנורה' הגדולה של עם-ישראל. ראיתי והנה מנורת זהב כלה  (הפטרת השבוע, זכריה ד,ב) פרשת 'בהעלותך' נפתחת בציוויו של הקב"ה  לאה רון הכוהן בדבר הדלקת המנורה בבית-המקדש. בפשטות, יש כאן הוראות פשוטות בעניין מנורת בית-המקדש, אבל בפנימיותם של הדברים, מסמלים המנורה ונרותיה את עם-ישראל בכללותו. הדבר בא לידי ביטוי בהפטרה , שבה מספר הנביא על מנורת-הזהב שראה במחזה-הנבואה, כאשר מנורה זו רומזת לעם-ישראל. מכאן יכולים אנו להבין, שבציוויי התורה על הדלקת המנורה טמונות גם הנחיות בעניין הגישה הכללית ליהודי שני, שהוא בבחינת נר ב'מנורה' הגדולה של עם-ישראל. יש מקום לכולם בראש ובראשונה יש לזכור, שבמנורה יש שבעה נרות. שבעה אלה מסמלים את שבע הקווים הכלליים (חסד, גבורה, תפארת וכו') שקיימים גם בעם-ישראל.  יש יהודים שנוטים לקו החסד - הכוח השולט בהם הוא החסד, האהבה, עשיית הטוב; ולעומתם יש אחרים שנוטים לקו הגבורה - הם קפדנים יותר, שמים דגש...

מנורת בית המקדש                            מגישות :שמחה ממן, צורית סיבוני, גיל אלמשעלי המנורה היא אחד מכלי המקדש, ובה הכהן הגדול מיטיב את הנרות פעמיים ביום. מיקום המנורה הוא בדרום ההיכל (או הקודש בזמן המשכן). במקדש שלמה היו עשר מנורות כאלו בתוך ההיכל. המנורה כולה היתה עשויה מקשה אחת זהב טהור. גובהה - 18 טפחים. רוחבה - מהנר הקיצוני שבימין עד לנר הקיצוני שבשמאל - 12 טפחים. גובהו של הקנה האמצעי - 15 טפחים. קנה זה עמד על בסיס רחב. בסיס זה נקרא "ירך המנורה". לבסיס היו שלוש רגלים בתחתיתו. במקום החיבור של הירך עם הקנה האמצעי היה פרח זהב. גובהה של ירך המנורה עם הפרח שעליה - שלושה טפחים. בגובה שני טפחים של הקנה האמצעי מן הירך היה גביע כפתור ופרח, שהחזיקו טפח אחד. במרחק שני טפחים מהגביע כפתור ופרח, היה בקנה האמצעי כפתור אחד, שגובהו טפח, ממנו התפצלו שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של טפח מהכפתור היה בקנה האמצעי עוד כפתור שגובהו טפח, ממנו התפצלו עוד שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של טפח נוסף מהכפתור היה ב...

בס"ד  מאת:  מרים, מירה שלי                                                                מנורת בית המקדש מצוות המנורה בין  כלי המקדש  תופסת המנורה מקום חשוב ומכובד ב ספרות חז"ל . "אנו מוצאים בהרבה מקומות צוה הקב"ה  על הנרות והדלקתן" [1] .  עבודת המנורה , כך עולה, חשובה אף יותר מעבודת ה קורבנות [2] : "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת  הנשיאים ? לפי שכשראה  אהרן  חנכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנכה, לא הוא ולא  שבטו , אמר לו  הקדוש ברוך הוא : חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות". וב גמרא : "עדות היא לבאי עולם, ש השכינה  שורה ב ישראל " [3] . הלכות רבות תלויות במנורה ומהם נמצאים בכל סוגי הספרות התורנית. במניין המצוות [ עריכת קוד מקור  |  עריכה ] מצוות עשיית המנורה נאמרה מפורש ב תורה : וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָש...

הכרובים בבית המקדש הַכְּרֻבִים   הוא הכינוי לזוג יצורים   מכונפים   שפסלם ניצב מעל ה כפורת   המכסה את   ארון הברית , והופיע גם בצד ארון הברית, ב דביר   שב מקדש שלמה . על פי המסורת הכרובים היו "מעורין (=מחוברים) זה בזה", כלומר דבקים זה בזה. הכרובים ייצגו ישויות או מעלות שמימיות, וקיימות כמה טענות והשערות לגבי זהותם, מראם ומשמעותם. אזכור הכרובים מופיע בתנ"ך ובתלמוד כמו גם בספרים חיצוניים ואחרים. את כרובי ארון הברית חשפו כהני המקדש בפני עם ישראל בשלושת הרגלים  בשל מיקומם בקודש הקודשים כונה אל והי ישראל 'יושב ( ויקיפדיה ) סרטון   מגישות: אלינור לוין ומיכל קדוש

הכיור  הוא אחד מכלי  המשכן  ו בית המקדש , ששימש את ה כהנים לרחוץ במימיו את כפות ידיהם ורגליהם לפני הכניסה למקדש ותחילת העבודה. רחיצה זו נקראת בלשון  חז"ל  גם  קידוש ידיים ורגלים . קישור: אתר לכיור וידאו: כיור תמונה:

המנורה בבית המקדש מנורת שבעת הקנים  היא מנורת  זהב , שהייתה מוצבת ב משכן  ומאוחר יותר ב בית המקדש , ובה היו כהנים  מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב.  בין  כלי המקדש  תופסת המנורה מקום חשוב ומכובד ב ספרות חז"ל . "אנו מוצאים בהרבה מקומות צוה הקב"ה  על הנרות והדלקתן" [1] .  עבודת המנורה , כך עולה, חשובה אף יותר מעבודת ה קורבנות [2] : "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת  הנשיאים ? לפי שכשראה  אהרן  חנכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנכה, לא הוא ולא  שבטו , אמר לו  הקדוש ברוך הוא : חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות". וב גמרא : "עדות היא לבאי עולם, ש השכינה  שורה ב ישראל " [3] . הלכות  רבות תלויות במנורה ומהם נמצאים בכל סוגי הספרות התורנית מדיה הטבת הנרות בבית המקדשhttps://www.youtube.com/watch?v=GssY43qv54k מגישות בתאל רגב וברוריה גרוס

מגישות: נוי הודיה מימון, אילה זכאי ומוריה ג'רבי. מזבח הקטורת:  מזבח הזהב העומד בהיכל, ומקטירים עליו את קטורת הסמים. לקיום מצות הקטרת קטורת הסמים, המתקיימת כחלק מקרבן התמיד פעמיים בכל יום, בתמיד של שחר ובין הערביים, נצטוו ישראל להעמיד מזבח מיוחד בהיכל, ככתוב: "ועשית מזבח מקטר קטורת"[1]. מזבח הקטורת נקרא גם 'מזבח הזהב', שכן הוא עץ מצופה זהב. מזבח זה שימש גם למתן דם חטאות פנימיות* על קרנותיו, כגון ביום הכיפורים[2]. מאידך, הקטרת קטורת זרה או הקרבת קרבנות מהחי – נאסרה על מזבח זה[3]. צורתו ומידותיו:  מידותיו של מזבח הקטורת נאמרו בתורה: אמה אורך, אמה רוחב ושתי אמות גובה. בעניין מידת האמה המדויקת במזבח הזהב מצינו שיטות אחדות: האחת: כל מידותיו נמדדות באמה בת חמישה טפחים[4]. השניה: מידת אורכו ורוחבו נמדדים באמה בת שישה טפחים, ואילו גובהו נמדד באמה בת חמישה טפחים[5]. השלישית: מידת אורכו ורוחבו נמדדים באמה בת חמישה טפחים, ואילו גובהו נמדד באמה בת שישה טפחים[6]. בספר מלכים מתואר, ששלמה המלך הגדיל את מידות המזבח, ככתוב: "ויצף מזבח ארז"[7]. יש מן הפרשנים שכ...

קישור אל חומר נוסף אבן השתיה, האבן ממנה נוצר העולם כולו ועליה נבנה בית המקדש. עוד לפני ימי הבריאה, נוצר העולם. על פי המדרש, כל העולם כולו נמתח "מאבן השתיה תחילה". 'אבן השתיה' נקראת כך כיון שמשמעות המילה 'שתיה' היא יסוד, תשתית. כלומר אבן השתיה היא יסוד העולם כולו. מקום האבן, על פי הדעה הרווחת, הוא במקום שבו נבנה קודש הקודשים. על אבן זו, הקטיר הכהן הגדול את הקטורת ביום הכיפורים בין בדי ארון הברית. בבית שני, בהעדר הארון, הניח הכהן הגדול את המחתה על אבן השתיה. אבן השתיה קיימת עד ימינו תחת 'כיפת הסלע' ומידתה היום שנים עשר על חמשה עשר מטרים, גובהה כשני מטרים מעל הרצפה. לעומת זאת בקודש הקודשים שטחה המגולה היה שלוש אצבעות גובה.