דילוג לתוכן הראשי



מנורת בית המקדש                            מגישות :שמחה ממן, צורית סיבוני, גיל אלמשעלי
המנורה היא אחד מכלי המקדש, ובה הכהן הגדול מיטיב את הנרות פעמיים ביום. מיקום המנורה הוא בדרום ההיכל (או הקודש בזמן המשכן).
במקדש שלמה היו עשר מנורות כאלו בתוך ההיכל.
המנורה כולה היתה עשויה מקשה אחת זהב טהור. גובהה - 18 טפחים. רוחבה - מהנר הקיצוני שבימין עד לנר הקיצוני שבשמאל - 12 טפחים.
גובהו של הקנה האמצעי - 15 טפחים. קנה זה עמד על בסיס רחב. בסיס זה נקרא "ירך המנורה". לבסיס היו שלוש רגלים בתחתיתו. במקום החיבור של הירך עם הקנה האמצעי היה פרח זהב. גובהה של ירך המנורה עם הפרח שעליה - שלושה טפחים.
בגובה שני טפחים של הקנה האמצעי מן הירך היה גביע כפתור ופרח, שהחזיקו טפח אחד.
במרחק שני טפחים מהגביע כפתור ופרח, היה בקנה האמצעי כפתור אחד, שגובהו טפח, ממנו התפצלו שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של טפח מהכפתור היה בקנה האמצעי עוד כפתור שגובהו טפח, ממנו התפצלו עוד שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של טפח נוסף מהכפתור היה בקנה האמצעי עוד כפתור ממנו התפצלו עוד שני קנים אחד לימין ואחד לשמאל. במרחק של שני טפחים נוספים מהכפתור, היה בקנה האמצעי שלושה גביעים כפתור ופרח שגובהם ביחד - שלושה טפחים. על כל אחד מששת הקנים המתפצלים היה גם כן שלושה גביעים כפתור ופרח.
לסיכום, למנורה היו עשרים ושניים גביעים - שמונה עשר גביעים בששת הקנים המתפצלים וארבעה גביעים בקנה האמצעי - אחד עשר כפתורים - ששה כפתורים בששת הקנים המתפצלים וחמשה כפתורים בקנה האמצעי - תשעה פרחים - ששה בששת הקנים ושלושה בקנה האמצעי.
ירך המנורה היתה חלולה מבפנים. יש אומרים כי ירך המנורה היתה עגולה, יש אומרים כי היתה מרובעת ויש אומרים כי הירך היתה כמו תיבה בת שמונה זויות.
הגביעים, הכפתורים והפרחים היו עשויים מקשה אחת עם גוף המנורה.
הגביעים היו רחבים למעלה וצרים למטה, והיו בהם בליטות ושקיעות מצויירות, שנאמר: "משוקדים", ופירש רש"י: מצויירים. לדעת הרס"ג והאבן עזרא, הבליטות היו בצורת שקדים, שנאמר "משוקדים".
הכפתורים היו עגולים כצורת ביצה. לדעת הרמב"ם, גם הכפתורים היו משוקדים.
הפרחים היו עשויים כמין קערה ששפתיה מקופלות כלפי חוץ. לדעת הרמב"ם, גם הפרחים היו משוקדים.
בראש הקנים של המנורה היו קבועים בזיכים, בהם היו נותנים את השמן והפתילות.
יש אומרים כי הבזיכים היו יכולים להתפרק מן המנורה ולא היו מקשה אחת עם כל המנורה, ויש סוברים שגם הבזיכים היו מגופה של המנורה.
הפתילה שבבזיך האמצעי הייתה באמצע הבזיך. שלושת הפתילות שבימין היו בשמאל הבזיכים, ושלושת הפתילות שבשמאל היו בימין הבזיכים, כך ששש פתילות פנו אל הנר האמצעי, שנאמר: "והאיר אל עבר פניה".
חומר המנורה 
הציווי המקורי הוא לעשות מנורת זהב, אולם דרשו חז"ל (מסכת סוכה, נ:) שאפשר לעשות את המנורה גם ממיני מתכות שונים ולאו דווקא מזהב, ולפי אחת משיטות התנאים - אפשר גם מחמרים שאינם מתכת כגון עץ, ובלבד שתיעשה מחומר שאינו בזוי ומאוס (כחרס).
כאשר המנורה נעשית שלא מזהב - אין צורך להקפיד על משקלה המדוייק (כיכר), ולא על מספר הגביעים הפרחים והכפתורים. כמו כן - אין צורך לעשותה מקשה אחת.
מיקומה בבית המקדש
המנורה היתה מוצבת בדרום ההיכל כנגד שולחן לחם הפנים. בגמרא מובאת מחלוקת האם היתה המנורה מקבילה לקיר הדרומי או מאונכת אליו.

קני המנורהחשוב לציין שלפי דעת הרמב''ם קני המנורה היו ישרים כפי שניתן לראות בתמונה.
ניתן לקרוא עוד בhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94

תוצאת תמונה עבור מנורה

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הכיור

הכיור  הוא אחד מכלי  המשכן  ו בית המקדש , ששימש את ה כהנים לרחוץ במימיו את כפות ידיהם ורגליהם לפני הכניסה למקדש ותחילת העבודה. רחיצה זו נקראת בלשון  חז"ל  גם  קידוש ידיים ורגלים . קישור: אתר לכיור וידאו: כיור תמונה:

מזבח הקטורת

מגישות: נוי הודיה מימון, אילה זכאי ומוריה ג'רבי. מזבח הקטורת:  מזבח הזהב העומד בהיכל, ומקטירים עליו את קטורת הסמים. לקיום מצות הקטרת קטורת הסמים, המתקיימת כחלק מקרבן התמיד פעמיים בכל יום, בתמיד של שחר ובין הערביים, נצטוו ישראל להעמיד מזבח מיוחד בהיכל, ככתוב: "ועשית מזבח מקטר קטורת"[1]. מזבח הקטורת נקרא גם 'מזבח הזהב', שכן הוא עץ מצופה זהב. מזבח זה שימש גם למתן דם חטאות פנימיות* על קרנותיו, כגון ביום הכיפורים[2]. מאידך, הקטרת קטורת זרה או הקרבת קרבנות מהחי – נאסרה על מזבח זה[3]. צורתו ומידותיו:  מידותיו של מזבח הקטורת נאמרו בתורה: אמה אורך, אמה רוחב ושתי אמות גובה. בעניין מידת האמה המדויקת במזבח הזהב מצינו שיטות אחדות: האחת: כל מידותיו נמדדות באמה בת חמישה טפחים[4]. השניה: מידת אורכו ורוחבו נמדדים באמה בת שישה טפחים, ואילו גובהו נמדד באמה בת חמישה טפחים[5]. השלישית: מידת אורכו ורוחבו נמדדים באמה בת חמישה טפחים, ואילו גובהו נמדד באמה בת שישה טפחים[6]. בספר מלכים מתואר, ששלמה המלך הגדיל את מידות המזבח, ככתוב: "ויצף מזבח ארז"[7]. יש מן הפרשנים שכ...
הכרובים בבית המקדש הַכְּרֻבִים   הוא הכינוי לזוג יצורים   מכונפים   שפסלם ניצב מעל ה כפורת   המכסה את   ארון הברית , והופיע גם בצד ארון הברית, ב דביר   שב מקדש שלמה . על פי המסורת הכרובים היו "מעורין (=מחוברים) זה בזה", כלומר דבקים זה בזה. הכרובים ייצגו ישויות או מעלות שמימיות, וקיימות כמה טענות והשערות לגבי זהותם, מראם ומשמעותם. אזכור הכרובים מופיע בתנ"ך ובתלמוד כמו גם בספרים חיצוניים ואחרים. את כרובי ארון הברית חשפו כהני המקדש בפני עם ישראל בשלושת הרגלים  בשל מיקומם בקודש הקודשים כונה אל והי ישראל 'יושב ( ויקיפדיה ) סרטון   מגישות: אלינור לוין ומיכל קדוש