דילוג לתוכן הראשי

אבן השתיה, מגישות: אפרת וטל

קישור אל חומר נוסף

אבן השתיה, האבן ממנה נוצר העולם כולו ועליה נבנה בית המקדש.

עוד לפני ימי הבריאה, נוצר העולם. על פי המדרש, כל העולם כולו נמתח "מאבן השתיה תחילה". 'אבן השתיה' נקראת כך כיון שמשמעות המילה 'שתיה' היא יסוד, תשתית. כלומר אבן השתיה היא יסוד העולם כולו.
מקום האבן, על פי הדעה הרווחת, הוא במקום שבו נבנה קודש הקודשים. על אבן זו, הקטיר הכהן הגדול את הקטורת ביום הכיפורים בין בדי ארון הברית. בבית שני, בהעדר הארון, הניח הכהן הגדול את המחתה על אבן השתיה.
אבן השתיה קיימת עד ימינו תחת 'כיפת הסלע' ומידתה היום שנים עשר על חמשה עשר מטרים, גובהה כשני מטרים מעל הרצפה. לעומת זאת בקודש הקודשים שטחה המגולה היה שלוש אצבעות גובה.
תוצאת תמונה עבור אבן השתיה תמונות

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הכיור

הכיור  הוא אחד מכלי  המשכן  ו בית המקדש , ששימש את ה כהנים לרחוץ במימיו את כפות ידיהם ורגליהם לפני הכניסה למקדש ותחילת העבודה. רחיצה זו נקראת בלשון  חז"ל  גם  קידוש ידיים ורגלים . קישור: אתר לכיור וידאו: כיור תמונה:

מזבח הקטורת

מגישות: נוי הודיה מימון, אילה זכאי ומוריה ג'רבי. מזבח הקטורת:  מזבח הזהב העומד בהיכל, ומקטירים עליו את קטורת הסמים. לקיום מצות הקטרת קטורת הסמים, המתקיימת כחלק מקרבן התמיד פעמיים בכל יום, בתמיד של שחר ובין הערביים, נצטוו ישראל להעמיד מזבח מיוחד בהיכל, ככתוב: "ועשית מזבח מקטר קטורת"[1]. מזבח הקטורת נקרא גם 'מזבח הזהב', שכן הוא עץ מצופה זהב. מזבח זה שימש גם למתן דם חטאות פנימיות* על קרנותיו, כגון ביום הכיפורים[2]. מאידך, הקטרת קטורת זרה או הקרבת קרבנות מהחי – נאסרה על מזבח זה[3]. צורתו ומידותיו:  מידותיו של מזבח הקטורת נאמרו בתורה: אמה אורך, אמה רוחב ושתי אמות גובה. בעניין מידת האמה המדויקת במזבח הזהב מצינו שיטות אחדות: האחת: כל מידותיו נמדדות באמה בת חמישה טפחים[4]. השניה: מידת אורכו ורוחבו נמדדים באמה בת שישה טפחים, ואילו גובהו נמדד באמה בת חמישה טפחים[5]. השלישית: מידת אורכו ורוחבו נמדדים באמה בת חמישה טפחים, ואילו גובהו נמדד באמה בת שישה טפחים[6]. בספר מלכים מתואר, ששלמה המלך הגדיל את מידות המזבח, ככתוב: "ויצף מזבח ארז"[7]. יש מן הפרשנים שכ...
הכרובים בבית המקדש הַכְּרֻבִים   הוא הכינוי לזוג יצורים   מכונפים   שפסלם ניצב מעל ה כפורת   המכסה את   ארון הברית , והופיע גם בצד ארון הברית, ב דביר   שב מקדש שלמה . על פי המסורת הכרובים היו "מעורין (=מחוברים) זה בזה", כלומר דבקים זה בזה. הכרובים ייצגו ישויות או מעלות שמימיות, וקיימות כמה טענות והשערות לגבי זהותם, מראם ומשמעותם. אזכור הכרובים מופיע בתנ"ך ובתלמוד כמו גם בספרים חיצוניים ואחרים. את כרובי ארון הברית חשפו כהני המקדש בפני עם ישראל בשלושת הרגלים  בשל מיקומם בקודש הקודשים כונה אל והי ישראל 'יושב ( ויקיפדיה ) סרטון   מגישות: אלינור לוין ומיכל קדוש